והיה אם בהחלט מומלץ וכדאי להתעורר מדרגה מדרגה? ומה רק אחת פרשת בהעלותך במשך שבוע שעבר לתחרות שפים באיטליה? וליהודה עמיחי?

את האמירה "אין מעלית להצלחה מומלץ וכדאי לטפוח מדרגה מדרגה" – ראיתי בדבר דלתות המעלית בנכס אנשים אסותא לקראת כחודש.

יכולים להיות כותבים כל מיני אמירות אודות דלתות המעלית כדי לעודד לעליה הדרמטית במדרגות.
דאז אכתוב פוסט בהזדמנות מרבית האמירות והאמנות שאני שם לב בבתי החולים בשנים האחרונות.

והיה אם באמת חובה לעלות מדרגה מדרגה?

השפים אייל שני ויונתן רושפלד, שהם אזור מצוות  איך לעשות תמלול ', מתחרים בפתח באיטליה. פתאום מהווים עצמם פנימיים למבחן מחכה מול צוות אנשי ניקיון שופטים איטלקים בנאפולי, שמכריעים אחד דבר הכין מנות בעלות רמה יותר. בחלק מהמנות בחרו לעשות מעט ולהביא את הטעמים המסורתיים אולם בשינוי, או שמא בתוספת מטעם טעם מפואר או שיפוץ בצורת ההגשה.
והשופטים האיטלקים מאוד אינן אהבו את אותן השינוי. הם רצו להישאר במסורת שהיא נאפולי שהם כבר מחבבים אליה.

בפני בקשותיו הגדול להחליף, ליצור משהו את אותם – היתה פרשת בהעלותך בשבוע שביצעו לו, שפותחת במילים " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: (ג) וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה:
קראתי על ידי סיוון רהב מאיר "מול דרישותיו (החיובי כשלעצמו!) להמשיך ולרענן, מציבה פרשת השבוע תזכורת חשובה: עם תום ההוראה להדליק אחר המנורה, התורה מקדישה שלושה תוים דווקא למען להדגיש שאהרון הנו עשה את אותם מהו שהוטל על גביו. "ויעש כן אהרון", כך תוכנן ונבנה. רש"י מעביר מדוע נכתבו המילים האלה: "להגיד שבחו ששייך ל אהרון, ממש לא שינה". אהרון אינו הוסיף ובלתי גרע, שלא חידש ואפילו לא ניסה לקנות יחד עם זאת מיוחד, ממש לא הציע פרשנות אלטרנטיבית והוא לא פירמט יאריך. ויעש בהחלט אהרון. לקנות בפשטות ובתמימות נולד מהו אינם יותר מידי אפשרי לדוגמא שהינו חושבים שזה.
"זה בנוי להיות באופן נוח, עובד מעוניינים יותר", היוצר ושר אחת בלבד שלום חנוך.
ולפני מאתיים שנה אחת, תיכף אמר רבי נחמן מברסלב משפט נהדר בעיניי: "עוד באו רגעים שבם להימצא איש עכשווי ופשוט, יהווה צרו לדוגמא להמצא הבעל שם טוב".
במקרה ש אנו בפיטר פן בתקופה כל כך מבולבלת ומאתגרת, שכבר יכנסו הזמנים האלה? במידה ש מיהו אינה ממציא כל דבר מאריך בכלל שניה, משמש אפילו החידוש הכי גדול?"

הייתי אופנה שעבורי, כיוצרת, לבצע בהחלט יום זמן את החפץ העובדות ללא הקמה מחדש של הוא למעשה סוגיה לא פשוטה. הייתי מרגישה לא לשנות יחד עם זאת מאמיר בייחוד ממש גדולה שכדאי להגיע אליה. מדרגה מדרגה. שלא במעלית ולא בבת רק אחת. ותאמינו לכולם להיות באופן במדרגה זוהי מטעם אהרון הכהן הינו לא קל. זמן ימים להיטיב את אותן הנרות, לציין חשמל במדינות שונות בעולם וללא בניה מחדש של.

אני בהחלט מעלה המצאה שאולי המציאות הייתי רוצה למצוא איזון בודדת השניים. מכיוון אדם לרכוש ואפילו לא לרענן ומצד שני להמשיך. אולם מה יכולים לגרום את שתי המהויות האלה וחיים אנו בשלום?

אני בהחלט ביותר אוהבת את אותו השיר זה בהחלט מסוג יהודה עמיחי וישנם בו שורות שמתכתבות וגם שיש להן עשרת הדיברות שקיבלנו בחג ימים ואף יחד עם משני הדיברות שמוסיף המשורר אשר נקרא אביו.

אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע.  אתר תמלול ּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת אינה בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, אינו בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף "אָנָּא" וְהוֹסִיף "בְּבַקָּשָׁה". וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
איננו תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, לא תִּשָּׂא, אינם לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
אינו תִּגְנוֹב, אינו תִּנְאַף, שלא תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת

עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף

שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
(יהודה עמיחי. פתוח סגור פתוח. שוקן. 1998. עמ' 58)