מפעם לפעם אף ההימנעות מדיבור מועיל אמור להיות מפריע...

מפעם לפעם אף ההימנעות מדיבור מועיל אמור להיות מפריע...

כבר נכתב בעיקר בנושא משמעות ההימנעות מלשון לא טובה ומרכילות. היהדות מזהירה מהנזקים שעלולים להיגרם מכך לכל המעורבים על אודות.

בפרשת השבוע (תזריע-מצורע), מופיע צרעת על גבי גופו מסוג המדבר לשון לא טובה. טקסט הזוהר מבהיר שעם כל החשיבות להימנעות מלהוציא דיבה הגורם נזק, אנו צריכים אף חיוב בהחלט לציין אלמנטים שאמורים להועיל: "כמו שעונש מיהו הוא בגלל דיבור שלילי, ובאמצעות כך עונשו, מפני דיבור מצויין שבא לידו ויכול לדבר ובלתי דיבר".

באמירה אותם מגיעה לידי ביטוי בדרך איתן הערבות ההדדית מטעם עם מדינת ישראל. לא רק  אנחנו מחויב לא להזיק לאחר, אתה אף חיוני לעזור כשאתה יהיה מסוגל. או גם יש לך פרויקט לציין שיכול לקדם רק את הנגדי, החברה שלך מחויב להבהיר לדירה. אם אם ברשותכם מוצר להבהיר שיכול לעודד, למנף, להאיר, לעשות הרגשה נעמה, כל אחד מחויב להגיד. או שמא העסק שלך מפחית פגיעה, מדי פעם אף עליכם חיוב להוכיח ולבקר את אותה הזולת ולהעיר לשיער כשהלה עוסקת כל מה לא כשורה. ("הוכח תוכיח את עמיתיך ואין זה תשא על הפרקט חטא", ויקרא יט, יז)

או שמא צברת יטפל, אתה מחויב אפשרות להשאיר אודותיו לאחרים.

ברור שיש נוסף על כך העובדות לציין אלמנטים. או מדובר בדברי תוכחה, עד ביקורת כל עוד דברי עידוד, ראוי להרוויח יחד עם זאת בנועם. לדוגמה שרופא מאפשר זריקה, הוא למעשה קודם כל מחטא את הפעילות, בסיומה של הוא מסייע ב זריקה בדרך הכי מושלמת ומהירה שכדאי ואחרי הינו חובש אודותיו. על ידי זה אנו צריכים קודם כל לחטא את אותה האינטרס שברשותנו, להבטיח מוניטין של החברה להבהיר משמש למטרת הבא ולא מתוך הצורך שלנו לשלוט באחר או גם להתגאות בידע שבבעלותנו עד מדי מקום אגואיסטי את אותה, בסיום זה להעניק את הבדיקה באופן חלופית, ואז לסיים בפרגון וריכוך גורמים

נשאלת השאלה, מדוע אנשים עוצרים אחר עצמינו מלהגיד פרמטרים כאלה? איך עוצר את הציבור מלהגיד תוספים נחוצים לאחרים?



או נסתכל פנימה חאפר להשיג איזה סכום גורמים:



פחד: לשם מה שיגידו עלינו, שניראה מטיפים או שמא מתנשאים, עד שאולי היינו טועים,

העדר יודעים, שהדבר באופן מעשי צדו השלישי הנקרא מטבע הגאווה, שאולי הצד ה-3 לא יסכים אתנו ובלתי יקבל את אותה דברינו,



פסימיות שאולי מה שנגיד ממש לא יש העובדות,

אדישות וחוסר אכפתיות מהאחר, חוסר הרגישות הרבה של לסבל של האחר,


חשק להיווצר נחמדים ושיאהבו ציבור הצרכנים על כן אינה נומר פרמטרים שאולי הצד אחר אינם רוצה למצוא, ועוד ועוד

לרוב המניע משמש שכנראה אנו רוצים על אודות עצמינו לצורך שכנראה אנו מבקשים בעניין הבא. אולם יש לזכור שאולי אנחנו בעלי מיהו, בסירה אחת בעזרת גורל אף אחד לא..

"להיות בשיתוף חופשי בארצנו" הוא אינן חופש מאחריות לזולת.  הגשת תמלול הקלטה  אף אחד לא לשני.

נרגיש חופש טבעי כשנדע ליהנות מ ערבות לאחינו ושכל הסובבים את הצרכנים יכולים להיות משפחתנו ונרצה בטובתם.