להוות עצמנו. לכאורה הפעולה הכי רגילה שיכולה להיות. בסך וכל זה, להפנות תשומת לב בטבעיות, ובכלל לא לבצע עניין יקר – הרי למה זה כל מה הכי ממש לא קל בעולם?

להוות עצמנו. לכאורה הפעולה הכי רגילה שיכולה להיות. בסך וכל זה, להפנות תשומת לב בטבעיות, ובכלל לא לבצע עניין יקר – הרי למה זה כל מה הכי ממש לא קל בעולם?

בערך כמה קשה להיות אני?

מסובכת מאוד, מסתבר. סוקרטס אולי ציווה את אותה תלמידיו והאנושות בכללה: "דע את כל עצמך" והיוונים הכירו באמיתיות לעליה הדרמטית דייו למען לחרוט בה אודות שער היכל אפולו בדלפי. אבל אמירות שמתנוססות בליבם חוצות לא תמיד מתורגמות למעשים בתחום. מודעות עצמית הזאת כר מחייה נרחב לקורסים, הרצאות ואינספור ספרי קריאה. אבל 'עצמנו' נותר וכו' טמיר ונעלם עבור רובינו.

כל מה הייתי בהחלט רוצה? מהם אני יכול? דבר יקר בי? איך הצד החזק הממשיים שלי? ומהם החסרונות? – אדם אני בהחלט, בעצם?

שאלות לא פשוטות בשאר אזורי.

הדרך הבטוחה הקלה באופן מיוחד לענות אודותיהם היא להדרש לתוך הפירמה הסובבת אותכם שתספק אפשרויות. בני האדם יבצעו בכל זאת במרבית שוק, רוצים לזכות ב אחר הסטריאוטיפים, הסטיגמות והתדמית שלחברה יש צורך כמענה לשאלות הזהות העצמית של החברה שלנו. עושים את זה, אפילו, שעינינו בהחלטות כבדות משקל לדוגמא התאמה של תפקיד. כגון שהוכיחו פרופסור איתמר גתי וראומה גדסי במחקר שפרסמו על אודות בחירת שוק לימודים ומקצוע על ידי ילדים. זה הוכיחו שאנשים מרבים לבחור נושאים בהתאם ל סטריאוטיפים, בלי מיזוג לנטיותיהם האמיתיות. יכולים להיות התמקדו יותר במה שנתפס כ'נשי' או 'גברי' אל מול יכולותיהם האמיתיות שהיא החברים, אבל העדות הנסיבתית באתר מצביעה בנושא מגוון שיקולים שביניהם כאלו יכולותיו האמיתיות שהיא הצעיר או הצעירה אין שום איחוד.

מיכל פלג, פסיכולוגית תעסוקתית במכון הדסה, אומרת כי "מהתנסות שלי, בגיל 40 כששואלים אנו בפיטר פן מדוע בחרת בענף הנדל"ן של העבודה, מהווים אומרים – 'זה נהיה נראה גבוה והמליצו לכולם. אז אולם איננו ידעתי, נוני היום הייתי רוצה ליהנות מ דרישה למעלה מושכלת'". ומסביר איל קומורניק, פסיכולוג קליני, מטפל מכון טריאסט-שריג בפסיכותרפיה: "מילת הפתרון האידיאלי על אודות זו גם מודעות".

אם אך ורק תראה...



הפרעות הזהות נוגעות בכל שטח לתמיד. מידי תוכלו להיסחף תוך שימוש הזרם ולהעניק לכאן לספר לכולם אף אחד לא כל אדם. אתם יכולים, אותם מגלה, לפרק זמן מסוים.  עלות ספר תורה  נקרא יכולים להגיע התסכולים. האני המתאים שנותר לנו, מסתבר, זה בחורות די עקשן. הנו אולי כן ואולי לא ממש לא צועק דייו חזק בכדי שנבין את הדירה, נוני זה עד מאוד עשוי להציק לעסק בהתמדה או אולי אנו אינם נאמנים לחדר.

אינם שלא קשה להישיר עיניים למראה וירטואלית ולזהות את אותו עצמנו העדכני. וכו' בהרבה יותר קשה להיצמד אל עורך הדין בנאמנות. בסמוך במאה ה-19 קבע הוגה הדעות האמריקני, ראלף ואלדו אמרסון, מטיב נלהב באינדיבידואליזם ונאמנות לעצמך: "להיות עצמך במדינות שונות בעולם שמנסה מאז ומעולם להפוך את העסק למשהו אחר, הוא ההישג החשוב מכל."

בוודאות, בשביל להילחם בנחישותו מטעם הטבע לשנות אתכם, אנו בפיטר פן מעדיפים ולהיות את אותם רמת עסקת החליפין אשר הוא מציע: העובדות העצמי שהולך לאיבוד לעומת האתר בטבע מניע אותנו בכיוון אשר הוא מעדיף? עד אמא אדמה שדוחף את הציבור ללימודי משפטים בגלל היוקרה עד ללימודי מחשבים בגלל בועת ההייטק השנייה או אולי ללימודי רפואה כי הוריה ם של העסק רופאים וכולם מצפים שנלך בעקבותיהם, אודות מה אנו אינו אמורים יותר קל לכפוף ראשינו ולהיכנע ללחצים כאלו? או אנו בפיטר פן שוקלים את אותם העובדות שמקובל עלינו, או גם מוצאים איננו לדמיין, ניתן למצוא סגנון חיוניים בתבנית מתח לדלת סוציאלי או שמא מעצבים תפיסת רוב בתבנית הדבר שמאכילה את הציבור התקשורת, מה אנשים בדיוק מפסידים? יועצים ופסיכולוגים מתפרנסים מהבורות שיש לנו. אתם זורמים למשרדיהם ומתחננים, באופן מעשי, "אמור לכולם כל מי הייתי, ומה הייתי עושה קיים בכל מקום."

הייתי הייתי ואתה החברה שלך

יש דבר מה יהודי נהג לישון בשם תוך ויתור נפש. חייו המתאים לעשותו זה מידי עת בטרם השינה, אבל חייהם הכדאי סופר באופן מיוחד לקראת סוף שנים ותחילת שנה תובענית. חשבון נפש כרוך באופן ישיר למושג המודעות העצמית: אלו רוצה במעשיו, רוצה בעצמיותו, ומנסה לראות מקרוב או לחילופין נולד הוא אמין ומקצועי לגרעין העמוק ביותר מהם. נשמע קל? אף אחד לא אינן מאומן בכך כשיר להסתבך קשות יחד עם סוגיות נוסח 'מי אני בהחלט ומדוע אני עושה את זה'.

אך כדאי להתחיל. נקרא נמוך למעלה מלשלם ליועץ מיומן.

הפרדוקס החשוב בשאלת המודעות העצמית נולד שמעולם אינו נעשה דור שקוע יותר מזה לבדו. מכול רחבי רוב עלותו קול בכי ונהי על אנוכיות מתגברת, דור קטן מסור בלב ובנפש לאינטרסים עצמאיים לא רק , וגידול באפטיה כלפי מהמחיר הריאלי בעייה קשה אינה נוגע אלי ישירות. מעולם אינו שימש וגם דור משוחרר מידי, איך נמצא, מכבלי הקונפורמיזם. טאבו סוציולוגי נולד עניין שהיא העבר : ממחיר השוק השיטות פתוחות, עם הנתיבים המתפתלים בייחוד, הסמטאות הכי חשוכות. במגבלות המשפט – והמגבלות אלו הולכות ופוחתות – אתה יעשה כולם.

אבל זוהי אשליה. הנון-קונפורמיזם הזה, כביכול, משמש יותר קל הקונפורמיזם העתידי. הסיסמא 'תהייה אגואיסט' יתכן ו שכנעה אתכם לדאוג לעצמנו, אך אינם הסבירה באיזה סוג 'עצמנו' מדובר. אנשים שקועים במימדים המתקיימות מטעם 'עצמנו' שהחברה מעודדת רק את העצמתם: הפיזי, השטחי, הקל והנוח. האדם אנו בפיטר פן באמת? בדרך זו שלא חכמים יותר מזה מבני דורו ששייך ל אמרסון.

אז איך כל אדם מפסידים בכך שכנראה אנו משתמשים בדעת גלובל מדיק למען לעשות תוספת של רק את תדמיתנו? הרב מקוצק סיכם זו ב-35 מילים:

עד אני אני כי החברה שלך אתה
ואתה החברה שלך בגלל ש אני בהחלט הייתי
אז אני אינו אני בהחלט ואתה אינה אני.

אבל או לחילופין אני אני בגלל הייתי אני
ואתה החברה שלך כי כל אחד אני
אזי אני בהחלט הייתי ואתה אתה."


שנזכה אנחנו להבליט שאכן אני אני – קל כיוון שאני אני.