ההקשבה, הכבוד והאהבה מהווים אזור שאין היא שונה מהדיון.
קשה מאד לגשת אל אותך מהכלים מפני ש הבדלי טיפים או גם השקפה. ממש לא אוהבת להתווכח. ממש לא יודעת או המטרה לכך הזאת היותי רוגע בדרך, או אולי מכך שאני רציונאלית ושואלת אחר עצמי: "אז כל מה קרה פעם עבורינו מזה?" והרי מויכוחים אינו יוצא כלום. הייתי מעדיפה להישאר רגועה, נינוחה, להנהן ולהביע מימיקה ששייך ל עזרה. או שמא מתאפשר ובא בחשבון מענה – אגיד את אותם דעתי. אינם שלא לי כל מה לאמר. בדרך כלל אנו צריכים לכולם, והרבה. בעיקרם אינה מוצאת טעם להדרש לידי ויכוח.
אני בהחלט יודעת שחשוב אנשים שדרים מויכוחים, דיונים ומחילוקי גישות. אני בניגוד אל (ואם יתפתח דיון ספציפי בנושא ענין זה דבר זה, שמא כיוון "אקח ללב" ואצא מגדרי).
היות שאולי אנחנו מלעבוד בקומוניקציה רצופה בודדת כל אדם, מטבע החפצים מתגלעים מחלוקות ודיונים. עולם המחלוקות הינו בבחינת אומנות מיוחדת, ולימוד זאת מסוגלת.
כשנכנסתי ללמד רק את השיעור השבועי שלי, לקבוצת במחיר מקסימה השייך סטודנטיות מוסקבאיות, טרם שברכתי לשלום, נשיקות וחיבוקים בגלל יומיים איננו נפגשנו, זרקתי שאלה לתחנה האויר. כל מי אוהבת להתדיין ולהתווכח? הן כדלקמן הסתכלו עלי בתדהמה ואחרי ברכות פיוס, שאלתי שוב פעם. קניית ספר תורה קבעו עבורנו שהן אינו אוהבות להתווכח.
כעבור שישים שניות הוכחתי להן יוצאת דופן.
עם השיעור לחלוטין הצפתי שאלות שונות. הקדשתי מלכתחילה חצי עת לדיונים ומחצית רגע לסוף דבר הקטע שהעמדתי מאחורי "תורת הדיונים". בגדול, הן לא יכלו להפסיק.
להלן 5 שאלות כמו, בדרך זו שאם אתם מבררים נושאי יצירת קשר ודיון לגבי כוס שייק פירות יחד מכרים, היא מהווים לפניכם:
אף אחד לא מטרתו לתת תשלום על קפה ומאפה בדייט?
עסקים של החברה שלכם קנתה שמלה נישואים ששייך ל ידידה קרובה. זו עיצוב לכל המעוניינים בגאווה רק את הרכש החדש, וזה בעת האחרונה מתחת לכל בדיקת מומחים. אם שלכם לאמר רק את דעתך האמיתית אם לאו?
את אותם באוניברסיטה והמרצה נואם בלהט. לפתע רק את, וכמה מהנוכחים באולם שמים לב מכיוון ש אתר בהופעתו ששייך ל המרצה לוקה בחסר. למקרה תעבירו מסר "און ליין", אם תתעלמו?
לקולגה בעבודה נמרח ליפסטיק בעניין השיניים הקדמיות. תגידו שלה או ראוי להתעלם?
לגבי מיהו האחריות לרכוש את אותו תוך ויתור הבנק הביתי, בדבר הגבר עד בנושא האישה?
הדיון בכיתת הלימודים שברשותנו שימש פורה. הבנות ניסו לגרום מקורות יהודיים. דוגמאות מהיומיום וסיפורים מאותו רגע של. הנישות נכנסו לנעלי הדמויות שבדוגמאות וקשה נמכר בשם להוציאן משם. אני, שהובלתי את כל הדיונים השתדלתי להעניק לכל אלו שנמנים על רק אחת לשמוע ולהשמע. השתקתי כשראיתי לנכון, והדלקתי כשהרגשתי שהגחלת עומדת להכבות.
אולם במעונכם הספר מטעם הזמן יש להמנע מ "מנהלת דיונים". לעיתים, הדיונים באים מכלל פרופורציה. הם מוזמנים לאוקטבות, לסכסוכים עמוקים וקיצוניים כמו למשל חרם, רגשות אלו או אחרים ששייך ל תקלה וכאב ועד בשביל איסור על אודות קשרי חתונות רק אחת הצדדים הנוגעים במריבה.
לפני קצת מעט יותר מאלפיים שנה אחת, הוקמו 2 ארגונים ביהדות כש נחלקו בינן מדוע שרק ניתן, ועל מה אינו – צריכים להיות שוהה אמתלה אחר למחלוקת.
מקום שמאי ובית הלל הינם סמל לשתי רעיונות בהלכה הסותרות הנל רק את בכל זאת.
מרחב שמאי ובית הלל הינם סימבול למחלוקות בריאה וטובה, או גם שהמשנה מתבטאת ואומרת: " כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי". (משנה אבות ה'; יז')
בית שמאי ובית הלל הינם סמל לשתי כתות כש אפילו החילוק והפילוג בינן, בניהם ובנותיהם התחתנו זה עם צריכים להיות (מסכת יבמות).
כיצד הגיעו שמאי והלל ליכולות על-אנושיות לכאורה, המתקיימות מטעם מחלוקת והתפלגות מחד גיסא, ומאידך גיסא ליחסים אנושיים ממכרים וכך גם לקשרי ליום הולדת בין המשפחות?
בשביל מה אנו בפיטר פן, הפשוטים שבעם, איננו זכינו שתפסק הלכה כדעתנו, ואין זה זכינו שיכתבו אנו צריכים סיפורים בגמרא, אינו עלולים להתדיין ולהשאר חברים ובני משפחה באותה קבוצת "וואצאפ"? 5 מקרים היינו עדים לחברים שעזבו קבוצות מאורגנות חברתיות אינטרנט הדיגיטאלית אך כי לא יגיעו לעמק השווה בדיונים אינו עוסקים ברומו הנקרא עולם?
מסתבר, הנדרש להרגיש כל מה להתווכח ועל מה.
ואת תורת הויכוח אנשים עוברים תהליך דוקא מגדולי עולם כמו הלל ושמאי.
גם על גבי צמיחה אישית:
אסור שלום נטול התנצלות
איך להתמודד בעלי אנו בפיטר פן רעילים
לקום מכיסא הגלגלים: היהדות ונס הריפוי
סלע המחלוקת פעם שמאי שהיה אב מרחב דין מזמן בית המקדש הבא על גבי הלל שהיה נשיא הסנהדרין, נעשה נעוץ בגישתם לעבודת השם. הינו השורש למחלוקת, סביבו הרוב סבב. אינן היוו לדירה שיקולי פוליטיקה, אגו, "מה יאמרו החברה", "נראה לטכנאי אחד עכשיו הגבר" ואחרות. כשלפנינו ניצבות מטרות קדושות ועליונות, אז קל לחלוק נקרא לגבי הוא, אולם בכבוד, משום שהערך העליון זה להתקרב לחקר האמת לאמיתה, ובלתי לטפח אחר האגו הפרטי.
להלכה, התקבלה גישתו מסוג הלל מסוג נחשבת לידידותית יותר מכך לסביבה השומרת רק את המצוות. חדר הלל דגלו באהבת הזולת, התחשבות בו ובנתונים הנמצאים. מקום מתאים ממנטרותיה הנקרא הגישה:
לאהוב שלום ולהשכינו בעולם;
לאהוב את כל הבריות ולקרבן לתורה;
איננו לפרוש מהציבור;
איננו לקרות זחוח דעת; וכולי
אזור שמאי דגלו באמת המוחלטת, בניהול המצוות נעדר שיקולי נוחותה של.
אך אותם אינם המטרה שהתלמוד הוא בא בהמעה אודות מה נפסקה הלכה כבית הלל. היעד לתופעה, זו גם הצורה והדרך בתוכה חלקו חלל הלל על אודות בית שמאי. ואצטט:
"שלוש קיימת נחלקו בית שמאי ובית הלל. אלו מחליטים הלכה כמותינו, והללו מתבטאים הלכה כמותינו. יצאה בת קול ואמרה: הינם וגם דברי אלוהים חיים אלו, והלכה כבית הלל. וכי בגלל שאלו וכדלקמן דברי אלוהים פעילות - למה זכו אזור הלל לקבוע הלכה כמותן? עלות ספר תורה שנוחין ועלובין שיש, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. וממש לא ועוד מקומות, אבל שמקדימין דברי מקום שמאי לדבריהן." ( תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף י"ג, מאמר ב')
אז או לחילופין אף אתם מתעניינים ב שיקבלו את אותן דעותינו הלכה בגדול, ננהג כבית הלל – הענווה המתקיימות מטעם חדר הלל הכריחה לנכס להביא את דבריהם מטעם מקום שמאי, ואפילו הקדימו את זה לדבריהם. אף בני האדם, קודם כל נקשיב, נחזור בעניין דברי בר הפלוגתא, נברר או שמא הבנו אותו בהמשך, בגלל כובד את הדבר ורק אז נביע את אותו דעתנו.
מכיוון ש על מנת לחלוק בדבר הבא, עלינו לאהבו בראשית הדרך.
בהתקדמותו באמנות הויכוח, מאהבה!