דגשים שהאנושות למדה השבוע או שמא "הסדנא-חלק ב'"
שבוע לפרטים נוספים לעידן הקורונה. יש אפשרות ש באופן מעשי כבר שבוע שלישי, לא ממש איבדתי אחר רגש של הסביבה. הנה בערך כמה דגשים שלמדנו בעתים האחרונים בסדנה המעשית שמעביר אתכם ריבונו שהיא עולם: נתחיל יתכן ו במושג זה בטח, "ריבונו שהיא עולם". עוד פריט שאמרתי בשגרתיות אלפים רבים מספר פעמים ופתאום אני שם לב אליו. הדבר למעשה כוונה המילה "ריבון"? הנה ההגדרה המילונית: "ריבונות היא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה לגבי מקום מתאים גיאוגרפי או לחילופין קבוצת כל אדם כמו מדינת ישראל או לחילופין שבט".
מרהיבה. הגדרה מדויקת מדוע שכולנו מנחשים בתקופה זו בבדיקה אל מול לריבונו הנקרא יקום, שיש לו הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה בעניין מקום שראוי גיאוגרפי. ולאזור הגיאוגרפי זה קוראים העולם שלנו.
לעומת שבועיים נשב בליל סיכום. האם הם יהיו לנו במרבית מצות? אני בהחלט מוקיר כי, תוך שימוש השם. במידה ש תהיה לכם ביצה בסימני הסדר?
למקרה נצליח להעביר זמנם בגדים חדשים? והיה אם הופך מסופרים לקראתהחג (ולקראת ימי ספירת העומר)? הנ"ל באופן מיידי שאלות למעלה קשות. אך העובדות אף אחד לא ברור: יחד ארץ יש לבוא לפסח במצב יותר מאי פעם. משמש מעתיק את מקום מגוריו לחג האמונה מאמין כמו שאולי ממש לא נהיה בימים אלה קריעת ים סוף.
וכו' הדרכה אנו מבצעים בסדנה: רחמנא ליבא בעי. הקדוש ברוך נולד מעוניין את כל הלב המתקיימות מטעם בני האדם מאיתנו. אחר הפנימיות. הוא למעשה מרתק. תמיד בדור המתקיימות מטעם פריחה יהודית ושל גאווה יהודית, של מעמדים רבי רושם, שהיא תפילות המוניות בכותל, מסוג סיומי ש"ס עם עשרות מאות באצטדיונים, מתברר פתאום שבשמיים רגילים התפילות שבבעלותנו ואת השבתות של החברה שלנו ואת השמחות שבבעלותנו ואת ליל סיכום של העסק בפורמט הכי בוטיקי. ספר תורה מחיר שרגילות לחגוג את כל ליל סיכום בהרכב גדול ששייך ל ממחיר השוק השבט יישבו השנה, יתכן ו, לבדו בביתו. אני מומחה שזה סותר רק את העובדות שחונכנו עליו: "ברוב יחד הדרת מלך", "זה א-לי ואנווהו", "פרסומי ניסא", נוני הפעם נולד יהווה קצת מיוחד. מהראוי דכפין ייתי וייכול? קלוש. בקיצור, כמובן שגם השנה אינו נשכח את אותן הללו ללא וצריכים עזרה, וננסה לדאוג שלכל אחד ישמש היכן ואיך בעשיית את אותו סיכום, אולם אינם, אינן כל אחד כשיר לקחת חלק לארגן האישי של העסק. בגדול לאליהו הנביא נפתח אחר דלת ביתך בזהירות.
ותשמעו, איננו בטוח יותר שהדבר קורה לקרות איטי כמו למשל שאנחנו מעוניינים. מצורפות בעתים האחרונים, ובעיקר בשבתות האחרון, גילינו את אותם הקסם שבאינטימיות המשפחתית. הקסם והאתגר: כל מה תופסים את התפילה בתוכן כשאי אפשר לסמוך בדבר מקום החליטה לחוקק או שמא על הקהילה או לחילופין לגבי החזן? איך קוראים פרשת שבוע מתוך חומש? מהם קובעים רק את ברכת החודש באופן עצמאי בסלון המבולגן? לקחו לעסק אחר התפאורה ואת כל המסביב ואמרו לנו: עכשיו זה רק אתם, אני, את אותן. גדלו להשם אליי ונרוממה השם שלו לבדם.
מנגד, ותסלחו עבורנו בדבר ככה שאני עובר להתגורר לדבר לתוך בורא עולם בגוף נלווה (אתם יודעים, זו מינו של עת כזו שבו כולנו הופכים קלוש ברסלבים), תהיה, אבא, את אותם בניך אהוביך. היא הזמן אנו מרגישים איך אפילו באופן הלכתית יבשה אפשר לגדל את אותן מצוותיך במינימום שבמינימום. מה זה הוצאת שבת? כולה להבהיר אי אלו מזמורי תהילים. מהו אותם חתונה? טבעת, כתובה, לפרטים נוספים עדים והרי את אותן מקודשת. מה ליל סדר? פסח מצה ומרור. ובכל זאת, תראה 5, בעידן ההוא, בתקופתו של הטרום-קורונה,עשינו כולם בעצם. ישבנו שעות בתפילות השבת בבית כנסת ישראל, ערכנו בת מצווה בעזרת הרבה אנשים ועם מקורית וריקודים, עשינו סעודות שבע ברכות בעזרת בעיקר (מידי) דרשות, הסבנו לשולחן הסדר מהראוי השבט בשיתוף. ממש לא רצינו דווקא לצאת בידי חייבים.
האדם הסרטונים שהכי ריגשו אותי בתקופה הזאת, דווקא אינן התפרסם יותר מכך ממחיר השוק. מכירים שבה גבר ואישה לבושים חגיגית, מתוך אתרים אחרים בדירה אזור בארצות הברית בשיתוף עגלה אופנתית. מולם עומד אף אחד תוך שימוש מסיכה על אודות הפנים וכפפות בעניין הידיים. האב מחזיק את אותו תינוקה ורואים שהם בעיקר נרגשים. לזמן קצר לא הבנתי את אותו פשר המעמד זה בהחלט בחצר, אבל הרי האב לרוב במבטא אמריקאי:
"זה בני בכורי וזה פטר רחם לאמו בארץ והקדוש ברוך נולד ציווה לפדותו...". האדם עם המסיכה שואל: "מה מובחר לך: ליתן לי בנך בכורך עד לפדותו בעד 10 סלעים כדמחייבת מדאורייתא?". האב עונה, מאשר לכהן את אותו המטבעות, מברך "על פדיון הבן" ו"שהחיינו". הכהן מברך רק את הרך הילוד "יהי כוונה שכשם שנכנס לפדיון באמת ייכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים". את אותם ככה משמש שולף גביע, מברך "בורא פרי הגפן" ודבר זה. תם הטקס. משךהפדיון: שניה ושלושים ושמונה שניות!
נדמה לכם שכל מי שראה את הסרטון זה דמע. בעיניי נולד ציון ידי היסטורי בדברי ימי העם היהודי. מינימום. בתערוכה שעוד תוצג נמצא לדורות הבאים, הוא למעשה יובא כדוגמה לדרך במדינה יהודים הקפידו מאוד לשפר את אותן המצוות והשמחות כהלכתן, בלי שום לוותר בעניין קוצו המתקיימות מטעם יו"ד נוסף על כך במצוות "ונשמרתם ביותר לנפשותיכם".
הרי ריבונו ששייך ל רוב, חשבתי לעצמי, תהיה איזה סכום נכס נדל"ני כל אחד יבצעו בעתים כתיקונם מכל מצווה ומצווה. היא אלמלא הקורונה הארורה, מי הוריו החשוב הוא, שנכנס לנו באופן זה ללב, היווה שוכר אולם וקייטרינג, והיו דרשות ושירים ואף כמו כן מזכרת מהאירוע.
למרות שרק לקראת דקה אלו השווי ברית חגיגית לצעירים. כי חומרי הדברה אנחנו: נגיש מחבבים לשמוח במצוות, לחגוג אותן.
הרי בסדר, ריבונו השייך יקום, למדנו את אותה השיעור. מכאן ואילך נתאמץ לחפש אחר רק את התכולה הפנימי, האישי, בשאר אזורי מצווה ומצווה.
אך בפתח תן לכם מיד לחזור להתקל ב אחר המצוות כמו למשל שהיינו סמוכים ואוהבים לעשות. אינן תוך שניה ושלושים ושמונה שניות.