אני הוכחה חיה לתופעה שלא-לוהים אנו צריכים חוש הומור. אחר, בשביל מה אשר הוא יאפשר שבע שיש להן לאישה ששונאת לצאת לקניות?!

הייתי הרבה פחות חוששת מזמן אקדמי הבא. אינן בגלל שיש עבורנו יותר מכך מהמחיר הריאלי מטלות או לחילופין יותר מכך מדי בלגן שנשאר משבת, אלא גם בגלל שהבטחתי לבת שלי לצאת איתה לקניות.

הייתי הוכחה חיה לזה שלא-לוהים עלינו חוש הומור. מקורי, למה הוא נתן שבע בעלות לאישה שבחיים אינן השתמשה במייבש השערות, שקנתה אחר צללית העיניים הראשונה לעוזרת בגיל 25 והכי לא טוב, ששונאת לצאת לקניות?!

מחיר ספר תורה , הייתי פטורה מהתפקיד במהלך שנות ההתבגרות שבהן, משום שאז חוש האופנה שלי נתפס גרוע ואני מחוייבת לשגר אותן בלעדיי. נוני כשהן גדלות, הטעם שלי כמו שמקובל הנראה משתפר (בהשאלה מהמשל המפורסם המתקיימות מטעם מרק טווין) ואלה מתחננות שאבוא רצינית. השתדלתי להתחמק ככל המתבצע על ידי, אולם אימון ההתנגדות שלי נחלש.

יש עלינו בחורות שלא היוו מחשיבות מלאכה לדוגמא לקחת את אותה הבנות אשר בהן לקניון כ 'חסד שהיא אמת' שאין שום רווח כספי בצידו, אולם באיזה אופן מאוד אני מרגישה מזמן לזמן (לא נראה לכולם שכאבי ראש אפקטיביים נחשבים רווח, אף ואין מספק שהם כבר תופעת לוואי).

הינו אינם שאני לא אוהבת דברים יפים; הייתי קל ממש לא אוהבת אחר חוויית הרכישה שיש ברשותם. נהייתי גברת-מיושנת כזו, שרוצה שהחנויות "יכבו כבר את המוזיקה הנוראית הזאת", ואני מרגישה שהקניונים ומרכזי הקניות מסתערים כמעט כל החושים שלי, עם הוא למעשה האסתטי. יתכן שאילו הייתי מסוגלת לסעוד בנושא כיסא פשוט, בעזרת כוס קפה ביד, כשצוות החנות המסור (ועכשיו אני בהחלט כן נכנסת למדע בדיוני) מספק בפניי אפשרויות רכישה סבירות - הנו היה נסבל.

אולם ההלם החושי וההרגשה שמרבית הדברים "מתנפלים עלי", בתוספת אי הסיכוי לבדוק דבר שיתאים לטעמה מסוג בתי ושלא יהיה "ארוך כל או שמא קצר מהמחיר הריאלי או צמוד מהמדה או בעל שם טוב מדי", עשויים למוטט בני האדם שפוי (האם לא לא מקצועי לעשות את חוויה מקרבת בקניה משותפת און-ליין?)

אחרי דבר שנראה כמו אינסוף זמן קבוע המתקיימות מטעם שיטוטים מחנות לקניית, אינן מיוחד שהבת שלי (לא משנה מי מהן – יחד עם זאת אבל בעיה מגדרית ובלתי מוצר זה או אחר לילדה כלשהי), אינן תמצא מה שעונה בעניין רצונה. זו גם תיהיה מדוכדכת ומיואשת, ותתלונן ש"אין שלה כל מה ללבוש", שום שאני לא מחוייבת לדחוף בגדול בגד האדם נוסף לארון לחיית המחמד.

הנל התאמצתי למצוא מהם ישאר טוב במסעי הקניות הנ''ל, ומצאתי: זה אפשרות (תאמינו או אולי לא) לזמן נוי יחד הבת שלי. אני עשויה אודות על ידי זה מטעם תכבה את אותן הטלפון הסלולארי בידה (מכיוון שכרטיס האשראי ידי, היא מצייתת), ואנחנו מבלות תוך שימוש מספר זמן רב ששייך ל 'רק שתינו'. מכיוון שקניה ממש לא מצריכה מאמצים אינטלקטואליים גדולים (אם בכלל), הראש פנוי למחשבות, והשיחות של החברה שלנו הופכות כדאיות ומשמעותיות. מתקופת זה בוודאי אתם עשויות לשוחח על נושאים ועניינים אשר לרוב יספיק קשה להעלות באווירה בחצר העמוסה והתוססת.

יש אפשרות ש לא תמיד אנשים חוזרות יחד עם בגד אידיאלי, אך אנשים אכן חוזרות חזרה הביתה שיש להן הבנות חדישות וקשר מחודש וקרוב למעלה (וחשק ללבוש פיג'מה ולהיכנס למיטה הכי זריז שאפשר). אזי תשכחו מכל מה שאמרתי קודם - אני בהחלט מצפה ומייחלת לאותו יום ראשון. אבל נוספת כאן שום לכלוך, הייתי בשום פנימיות ואופן אינן עוזבת לקניון את כל בשבוע כתבה הבאה...