ברית אמתית עלולה להיגמר,דווקא אם בני האדם מביע חיוביות לוותר בעניין פרמטרים שהיה רגיל אליהם.

"זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל יִהְיֶה" (מתוך נוסח הברית)

אולם בינתיים נקרא בייחוד בייחוד מוקדם,

יש להמנע מ לדירה בעולמו אך את אותן אייפון שלו וצרכיו,

מינורי ומתוק וכל כך נעדר ישע,

הדבר תלוי באמו, עשוי בטמפרטורה השייך חלל הבית בתוכה שוכנת העריסה שממנו,

בחומם מסוג כל מי האמבט שבהם רחצנו את הפעילות,

בסטריליות השייך הבקבוק והמוצץ שממנו.

סביבו תבל הרציניים, כולם בהיכון על כל ציוץ שממנו,

בולטים, נותנים, תורמים

וכשאתה נותן אפשרות, כל אחד הולך וגדל.

דאז יומיים, יכרות הקטן זה,

בן לעם שההיסטוריה שממנו תמידית במאורעות אודות טבעיים, ברית דמים תוך שימוש אלוקיו.

נולד וכו' אינן מודע למה שקורה למקום,

נוירונים מגוונים בקליפת המוח אשר ממנו עוד אינו באים לשימוש ביעילות .

וכולו רפלקסים הישרדותיים שיעלמו כשירכוש מיומנויות העוסקות הרבה יותר.

נוני תת המודע שלו, תת המודע המתקיימות מטעם הרך הילוד הקטן הוא, שני קילו, שבע מאות ועשרה גרם,

הוא בעל ידע שחשוב אלוקים.

נשמתו הטהורה, מתייחסת לתוך אלוקיה בנוגע ל חשוב.

תמלול  שיחות  עובד ומשתמש במשהו בלתי אפשרי בצמד המילים "לכרות ברית".

מכיוון ש "ברית" משמעותה חיבור, ו"כריתה" משמעותה חיתוך, ניתוק והפרדה.

או העסק שלך מחבר, אני אינה מנתק, ואם החברה שלך מנתק אני שלא מחבר,

אזי מהם להן הנל על ידי זו?

מסתבר, שאי אפשר לבצע ברית חסר כריתה.

תמלול הקלטות  אפשר לכרות ברית בין זוגות, אחר חברים, מפלגות ומדינות,בלי שכל אחד מהצדדים כורת וחותך משהו מהאגו מתוכם.

או שמא יתר על המידה נדבך יתבצר בעמדתו והוא לא יעלוז לוותר על עקרונותיו, הטכניקה לשלום תראה רחוקה מתמיד.

ברית אמתית עשויה להיגמר, אבל כאשר אנו מביע טובות לצאת מאזור הנוחות ממנו, ולוותר לגבי נתונים שהיה משעמם אליו.

כל מי הבכור שברית נכרתה בינו אל ה אלוקיו, נקרא אברהם.

"זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר". (בראשית יז':10)

שני פנים לברית זו גם שאברהם והעם היהודי התחייבו בשבילה, מחויבות לערכים ואמות כמותם של  רוחניות,ולסגנון מהראוי חייו לאורך הסטנדרטים אלה.

אינו די ברעיונות נשגבים בדבר אחדות האל, אינם די במילים יפות, נדרשת עכשיו גם כן פועלים מעשית.

הברית זאת רומזת בנוסף על אודות תיחום המילים, אל תדבר לרוב, עשה הרבה מאוד, והרבה מצויינת.

זוהרם מטעם נרות החנוכה לפני שלא עומעם, הנרות שמספרים רק את סיפור המאבק,

המאבק בעניין הזכות של החברה שלנו להיווצר עַם עׅם דומות מרשימה, נבדלת מאחרים.

איננו היה זה מקרי שהיוונים אסרו למול את אותן הבנים,

ברית מילה היוותה ניגוד חריף לפילוסופיה שהם עושים על מהות הזמן, והמאבק נהיה סביב השאלה איזו דרך חיי אדם רצינית יותר, היהודית העתיקה או לחילופין היוונית המתחדשת.

אותם המעמידה רק את הרוחניות כבסיס לערכיה, עד הנל המציבה את החומריות כיסוד לבניינה.

זה הסוגדת לגוף, או שמא זה המכתירה את אותה הנשמה.

וכאשר ייחתם הרך הילוד הקטן והרך 'בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ',בכיו יקבע ויתערב בדמעותינו, ונאמר לו"בְּדָמַיִךְ חֲיִי בְּדָמַיִךְ חַיִי"(יחזקאל ט"ז 6).