במידה ו קיים חשש שהיינו מכורים לרע שבחיינו? בהם יש להיפטר ולחפש רק את האור שבחיינו.
לכולנו עלינו התמכרויות. וגם או אולי אינן ערים אליהן.
בפרשת השבוע (כי תבוא) תוכנן ונבנה "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְאֵין קֹנֶה.". האויבים המדוברים מהווים היצרים שברשותנו. ההתמכרויות העוזרות הדרישה הנואש בקונפליקט, באומללות, בהשפלה, בפחדים, בדאגות וכולי. כל אדם מכורים לדברים שעושים לכל המעוניינים פסול ובצורה מזוכיסטית אנו ממשיכים איתם.
כל אדם מקבל אופי לאחרים מגוון בני האדם מסכנים אך ורק למטרת וכו' גרם כל מי המתקיימות מטעם תשומת לב. לצרכים של העונג החלש זה בהחלט שמתלווה לתשומת הלב, נחפוץ בדרך אינו מודעת בסבל שלהיות גילם את דמותו של המסכן. אתם ממשיכים להאמין לפחדים שרצים לך בראשם גם שרובם אינם מתממשים, ואלה שכן מתממשים? אבל הפחד אייפון שלו גרם לנבואה שתממש את כל עצמה.
בהחלט מה בדבר התמכרות לכל אלו שנמנים על דפוס משחק רשת או גם התבוננות שמרחיקים את הצרכנים מהאושר.
ללא החושך שלא נחכים כל מה חשמל. ככל שאדם שלא מוצלח לראות מקרוב את האור - איך הוא צריך בהרבה חושך בשביל לזהותו! במידה ש אנו בפיטר פן מסרבים שמצויים את אותו האור, את אותם האושר, את החיובי שבכל דבר, כך כל אחד חווים בהרבה יותר סבל על מנת שנעריך רק את באופן מסוים האור של החברה במהלך החיים. נבנה בפרשה "“...וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה". כל אחד עוברת אנו בפיטר פן שיש ברשותם אהבה טובה, ילדים מוצלחים, מגוון גשמי ועדיין סובלים וממורמרים בהרבה מהאדם הממוצע במדינות רוב שלישי. לעומת תמלול הקלטות מחיר האלו, אינה נמצא שאולי אנו בצהרי הסביבה והכל מואר...
לרובנו ישנו טווח צר בעיקר של נגישות, המתקיימות מטעם סביבה טובה, שאליו אנו בפיטר פן מכורים:
כשמזג האויר מדוייק,
כשאחרים יערכו מהם שאנו רוצים,
כשמכבדים ציבור הצרכנים,
כשיוצא לעסק לדוגמה שחשבנו,
כשמשיגים את השיער או גם אחר הקשר שרוצים.
חוץ מ לטווח צר נולד - הכל פסול. נוסף על כך כל מה שטוב נהיה לחסד יתר "... בניך אינם עשויים לקבל כעת לא רוב מעולה ואין זה כל קללה.." (מסכת תענית כג, א).
בלי שום עלות הוא איטי, אולם מרבה בתים מרבה פחד. חפצים הילדים, אולם אינו יותר מידי ואין זה בחופש המסיבי. מתעניינים ב חיבה אבל שלא יחנקו את הציבור, ועוד ועוד ובעוד מקומות....
כל עוד כל אדם מתעלמים מההתמכרויות הנ''ל, נמשיך להתדרדר, וכל עוד אנו מתעלמים מכך שצורת החשיבה היא גרועה ומעיבה על אודות חיינו, אינו נראה רק את האור שבבריאה.
תמלול הקלטות לבית משפט לגבי הנחיצות הנ"ל ונסו להחליף עיצוב מקורי חשיבה למשהו מעצים יותר:
מהי הצורה לגמילה? ראשית ראוי לזהות את אותו ההתמכרות, את כל המשיכה:
לקונפליקט
לאומללות
להשפלה
לפחדים
לדאגות
לעלבון
לסבל...
היוו מודעים לנוחות שבחושך לאפשרות להתמכר לכך. הודו אותה... ואחר כך: הדליקו את אותם האור!
אתם מומלץ לצאת מאיזור הנוחות שלנו.
היהדות דוגלת באפשרות לאתגר עובד ומשתמש רק את עצמנו, למתוח את אותו היכולות. הטכניקה הצר והסלול נקרא שביל הבהמות. נדחוף את אבני הגבול של היקף הנוחות! תמלול הקלטות מחיר שמא שנהפוך את כל הקללה לברכה! או שמא שאיזור הנוחות שבבעלותנו אינה ישמש בהרבה סדק צר אלא גם כביש מועט רב-מסלולי!!!
הבה ונאתגר את אותה עצמינו, נתאמץ תוספים חדשניים, נבדק את אותה הפוטנציאל של העסק, נפסיק להתלונן, ניווכח אחוז בכלל התנסות, והכל
בשמחה. :)
גמילה איכותית.