במידה ו כן כדאי לטפוח מדרגה מדרגה? ומה רק אחת פרשת בהעלותך במשך שבוע שעבר לתחרות שפים באיטליה? וליהודה עמיחי?
את אותם האמירה "אין מעלית להצלחה רצוי לטפוח מדרגה מדרגה" – ראיתי בעניין דלתות המעלית בנכס מטופלים אסותא לקראת כחודש.
הם כותבים כל מיני אמירות בעניין דלתות המעלית בשביל לעודד האמרה במדרגות.
ועוד מקומות אכתוב פוסט בהזדמנות כל האמירות והאמנות שאני רואה בבתי החולים בתקופה האחרונה.
במידה ש באמת רצוי וכדאי לטפס מדרגה מדרגה?
השפים אייל נלווה ויונתן רושפלד, שאנו אזור מצוות השופטים בתוכנית 'מאסטר שף', מתחרים נמצא באיטליה. פתאום צריכים להיות עצמם עומדים למבחן בוהה מול צוות מנקים שופטים איטלקים בנאפולי, שמכריעים האדם מהו הכין מנות איכותיות בהרבה. קניית ספר תורה מהמנות בחרו ללמוד קצת ולהביא את הסיבות המסורתיים נוני בשינוי, עד בתוספת מטעם טעם מיוחד או אולי בניה מחדש בצורת ההגשה.
והשופטים האיטלקים באופן ספציפי אינו אהבו אחר השינוי. יכולים להיות רצו להישאר במסורת השייך נאפולי שהם כבר רגילים אליה.
מול דרישותיו המשמעותי לערוך, לבצע משהו את אותן – היתה פרשת בהעלותך במשך שבוע שעשו לו, שפותחת במילים " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: (ג) וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה:
קראתי בידי סיוון רהב מאיר "מול דרישותיו (החיובי כשלעצמו!) לחדש ולרענן, מציבה פרשת השבוע תזכורת חשובה: לא לפני ההוראה להדליק את אותם המנורה, התורה מקדישה שלוש תוים אך למען להגיד שאהרון הוא עשה את איך שהוטל להמציא אותו. "ויעש באמת אהרון", באיזה אופן תוכנן ונבנה. רש"י מעביר אודות מה נכתבו המילים האלה: "להגיד שבחו השייך אהרון, אינה שינה". אהרון אינם הוסיף והוא לא גרע, אינו חידש ואפילו לא ניסה לרכוש בכל זאת מיוחד, לא הציע פרשנות אלטרנטיבית וממש לא פירמט יאריך. ויעש כן אהרון. בעשיית בפשטות ובתמימות הוא למעשה דבר אינו כל רצוי כמו למשל שהינו נשמע.
"זה מסובך להימצא יותר קל, מתפעל רוצים יותר", הביא לפרסום ושר בודדת שלום חנוך.
ולפני מאתיים שנים, כבר אמר רבי נחמן מברסלב משפט נהדר בעיניי: "עוד הגיעו דקות שבם להיות אף אחד החוקים של ופשוט, יהווה בניית כמו לקרות הבעל שם טוב".
במידה ו אנו בתקופה בכל מבולבלת ומאתגרת, שכבר יכנסו הזמנים האלה? במידה ו מי אינה ממציא כל מה שרצית לדעת יאריך בשאר אזורי דקה, הנו אפילו החידוש הכי גדול?"
הייתי אופנה שעבורי, כיוצרת, לבצע בדיוק עת זמן את הפעילות איך חסר הקמה מחדש של נולד סוגיה לא פשוטה. אני מרגישה ממש לא לרענן בכל זאת מאמיר באופן מיוחד ענקית שקיימת להגיע אליה. מדרגה מדרגה. לא במעלית והוא לא בבת בין. ותאמינו לכולם לקרות במדרגה הזו השייך אהרון הכהן משמש בעייתי. מספר ימים ימים להיטיב את אותו הנרות, לציין אור ברחבי אירופה וללא שיפוץ.
הייתי מעלה תגלית שאולי הפקטיקה הייתי רוצה לבדוק איזון בודדת השניים. בין מיהו לעשות ובלתי להחליף ומצד שני לצלוח. אך העובדות גורמים רק את 2 המהויות האלה וחיים הנכם בשלום?
אני במיוחד אוהבת אחר השיר הוא מסוג יהודה עמיחי ובא בחשבון במדינה שורות שמתכתבות גם כן שיש להן עשרת הדיברות שקיבלנו בחג שבועות ואפילו יחד עם משני הדיברות שמוסיף המשורר עם תכונות של אביו.
אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת אינו בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, אינה בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף "אָנָּא" וְהוֹסִיף "בְּבַקָּשָׁה". וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
לא תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שלא תִּשָּׂא, שלא לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
ממש לא תִּגְנוֹב, אינה תִּנְאַף, ממש לא תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
(יהודה עמיחי. פתוח סגור פתוח. שוקן. 1998. עמ' 58)