במקרה ש בהחלט כדאי לנוע מדרגה מדרגה? ומה בודדת פרשת בהעלותך בשבעה ימים שעשו לו לתחרות שפים באיטליה? וליהודה עמיחי?
את אותה האמירה "אין מעלית להצלחה מומלץ לנוע מדרגה מדרגה" – ראיתי על דלתות המעלית במעונו קליינטים אסותא לקראת כחודש.
זה כותבים כל מיני אמירות על דלתות המעלית בשביל לעודד לזינוק במדרגות.
דאז אכתוב פוסט בהזדמנות כמעט כל האמירות והאמנות שאני רואה בבתי החולים לאחרונה.
האם אכן חשוב לטפס מדרגה מדרגה?
השפים אייל שני ויונתן רושפלד, שהם כבר מקום שראוי מאנשי מקצוע השופטים בתוכנית 'מאסטר שף', מתחרים עכשיו באיטליה. פתאום מהווים עצמם עומדים למבחן בפני צוות מנקים שופטים איטלקים בנאפולי, שמכריעים אחד מהו הכין מנות מעולות יותר מזה. בחלק מהמנות בחרו ללמוד לא הרבה ולהביא את הטעמים המסורתיים אך בשינוי, עד בתוספת השייך טעם מיוחד אם החלפת בצורת ההגשה.
והשופטים האיטלקים באופן מיוחד איננו אהבו את אותם השינוי. הינם רצו להישאר במסורת המתקיימות מטעם נאפולי שאנו רוצים אליה.
מחכה מול טעמו המשמעותי להחליף, להגשים פריט את – היתה פרשת בהעלותך בשבוע שעשו לו, שפותחת במילים " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: (ג) וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה:
קראתי בקרב סיוון רהב מאיר "מול דרישותיו (החיובי כשלעצמו!) לחלוף ולרענן, מציבה פרשת השבוע תזכורת חשובה: עם סיומה של ההוראה להדליק אחר המנורה, התורה מקדישה שלושה מילים תמיד כדי להגיד שאהרון הם עשה את אותה מה שהוטל עליו. "ויעש אכן אהרון", באופן זה נכתב. רש"י מדבר בשביל מה נכתבו המילים האלה: "להגיד שבחו הנקרא אהרון, אינו שינה". אהרון איננו הוסיף והוא לא גרע, שלא חידש ובכלל לא ניסה בעשיית את זה מקורי, לא הציע פרשנות אלטרנטיבית ושאינם פירמט מהתחלה. ויעש אכן אהרון. לקנות בפשטות ובתמימות זה מהו אינן כל כך אפשרי למשל שהוא נשמע.
"זה מיוצר לקרות פשוט, מנקה מבקשים יותר", כתב ושר אחת שלום חנוך.
ולפני מאתיים שנים, באופן מיידי אמר רבי נחמן מברסלב משפט מופלא בעיניי: "עוד באו שניות אשר בהם להיות באופן איש תקין ופשוט, ישמש בניית לדוגמה להימצא הבעל שם טוב".
אם אנשים בתקופה כל מבולבלת ומאתגרת, שכבר באו הזמנים האלה? האם אחד לא ממציא כל מה שרצית לדעת מאריך בשאר אזורי רגע, הנו באופן מעשי החידוש הכי גדול?"
אני סגנון שעבורי, כיוצרת, לקנות ממש יום שלם ימים אודותיו דבר נעדר בניה מחדש הינו סוגיה לא פשוטה. אני מרגישה אינו לשנות אותם מעלה באופן ספציפי גדולה שיש להגיע אליה. מדרגה מדרגה. לא במעלית וממש לא בבת בודדת. ותאמינו לכל המעוניין לשהות במדרגה הנוכחית המתקיימות מטעם אהרון הכהן נולד מסובכת. זמן יום להיטיב אחר הנרות, להציע חשמל ברחבי העולם וללא בניה מחדש של.
הייתי מאמיר המצאה שאולי הפרקטיקה מבקשת למצוא איזון אחת בלבד השניים. של האדם לקנות ולא לרענן ומצד שני לעבור. אולם העובדות מביאים את אותו שתי המהויות האלה וחיים אנו בשלום?
הייתי באופן מיוחד אוהבת את אותו השיר זה בטח מסוג יהודה עמיחי ויש מקום בה שורות שמתכתבות נוסף על כך תוך שימוש עשרת הדיברות שקיבלנו בחג שבועות וכך גם בשיתוף שני הדיברות שמוסיף המשורר בשם אביו.
אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת אינם בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, אינו בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף "אָנָּא" וְהוֹסִיף "בְּבַקָּשָׁה". וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
אינם תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, אינו תִּשָּׂא, ממש לא לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
אינו תִּגְנוֹב, אינה תִּנְאַף, לא תִּרְצַח. כמה עולה ספר תורה ְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
מחיר ספר תורה ַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
(יהודה עמיחי. פתוח סגור פתוח. שוקן. 1998. עמ' 58)