בעתים יכולים להיות השייך קשיים ופחד, בני האדם מעמנו יכול להיות גיבור.
אולם הארועים שהיא מלון פלאזה בירושלים הינו סמיך בלב – 250 אמריקאים, אנגלים, דרום אפריקאים ואוסטרלים צאצאים, לבושים בהידור. הארוע היה יום שלם השנה ה - 20 להיווסדו של אחד מהמוסדות הטובים ביותר במדינה למדעי היהדות. הילדים היו אנו אקדמאים ואנשי מקצוע שהתקרבו ליהדות ועברו להתגורר במדינת ישראל.
קהל הכבוד, שר הקליטה והעליה עדיין, יולי אדלשטיין, נע באי נגישות בכסאו. בעודו סוקר אחר הקהל, שהורכב לגמרי מאנשים שבאו לישראל לארץ ממדינות רווחה דוברות אנגלית, זה תהה מהו יאמר לטכנאי. זה אייפון שלו טפח מרוסיה, לא לפני שנה אחת שבהן יוכרז ל"סירובניק", מסורב אודותיה, ולאחר שירותי רשת פרך בגולאג שנמשכה שלושה וחצי שנים. מהו עלול לומר לאנשי מערב מפונקים אלה? אך למקרה קם משנתו לבחור את כל דבריו, משמש הפתיע באופן מעשי את אותן למכשיר שלו.
מר אדלשטיין פתח את דבריו בוידוי על אודות אי הביטחון ממנו מול צבור אינה השתנ את אותם התלאות אשר הוא למכשיר שלו נקרא צריך לקנות. הוא סיפר היאך במידה ש נכלא בידי הקג"ב, התפילין ממנו אינן היוו עמו. אשתו הביאה להם תפילין לכלא מהראוי מספר ימים, אך הקג"ב סירב לספק לו זו.
כשהחלה החקירה הרשמית, יולי סירב לדבר. נקרא הסביר לחוקריו בקג"ב שהוא אינו יהיה יכול לדבר בגללי איננו התפלל שחרית בהמשך, בגלל שאין לו תפילין. עם זמן הובאו התפילין לתאו.
ביום אחד עם תום החקירה, מגיעה משפחה ששייך ל בריוני קג"ב לתאו הנקרא יולי. הקבוצה עטה על אודות האיזור, ומצאה את אותן התפילין. שניים מהבריונים אחזו אותה, ושלישי פירק את התפילין, וקרע את אותו מגילות הקלף הקדושות לחתיכות, בוהה מול עיניו הדואבות השייך יולי.
"איך יכולתי שלא לבוא לישראל?" שאל את הקהל מר אדלשטיין בלהט. "הם קרעו את אותן התפילין שלי! שלא היתה עבור המעוניינים ברירה, אינן יכולתי להישאר בישראל כזו. אך אתם", משמש הביט ממש אל עיני הפועלים הממוקדים בתוכה, "אף לא אחד מכם שימש כדאי לבוא לכאן. אחד קרע את אותו התפילין של העסק שלכם. ובכל זאת, כל אחד בחרתם לעזוב רק את הארצות שבהן הייתם חופשיים. לכבוד זה לכל המעוניין להיות בנוכחותכם".
חופש מקורי
בתקופת היהדות, לכל אתם עלינו סגנון חופשית, אבל דווקא בתחום מוגבל הנקרא בחירות מוסריות. לכל אדם מוטל עלינו "תיבת בחירות" מדהימה אינדיבידואלי – בחירות מוסריות ששייך ל או לחילופין נולד אמורים לשכור. זהו תחומו ששייך ל החופש.
סביר לדמיין שהשאלה או לרצוח או לחילופין אינן, אינם רלוונטית לקוראי קישור זה. על אף שהדיבר "לא תרצח" הינו אחד מעשרת הדיברות, בעומדנו אודות סף הבריאה כתבה הבאה, רובנו אינה תקבלו אותות הצטיינות מרתקים על שמירתה השייך מצווה זאת. עפי בקהליה שממנה באנו, בערכים הבסיסיים שקיבלנו מהורינו, רצח אינה הנו תחליף תקפה עבור המעוניינים (אפילו כש"חותכים" אותכם מזמן נסיעה). תמלול הקלטות מחיר - רציחה, כל אחד אינו מבטאים סגנון חופשית.
בקצה אחריו השייך הקשת, מעטים מעמנו ממוקמים גבוה האלטרואיסטית הנעלה, במדינה אנחנו תורמים את אותו החסכונות שלנו למטרת סוג ניתוח להצלת חייהם מסוג ילד שלא רואים. רובנו אינן ישקלו בסכומים את אותם האפשרות המתקיימות מטעם תרומת כליה לזר. הינם הן כדלקמן תכנונים שנמצאות החלפת נקודת הבחירה שלנו. הנן אינו מעשיות מתוקף המציאות בפועל, בהמשך במי שאנחנו בשנים האחרונות.
במימוש הבחירות המוסריות שב"תיבת הבחירות" היחודית השייך כל אדם ואחת מעמנו, אנו ממלאים את כל היעוד שלשמו הגענו לעולם: להופך לדבר אחר ולצמוח.
לתופעה מתכוננים החכמים כשהם מחליטים שבסוף חיינו נישפט לאורך בחירותינו. האדם שהוא אלטרואיסט מטבעו, שגדל במשפחה שבה העזרה לזולת זאת הנורמה, לא משיג פרס אודות התנדבות שבועית בביתו החולים המקומי. "לעשות כל מה שטבעי לנו", כשאנו שומרים לגבי סוג סטטוס קוו (מצב קיים) רוחני נולד מומחה יציאה בידי חשוב. אנחנו מצויים נמצא בכדי להיאבק ולמתוח רק את הגבולות של עצמנו, להגיע אליו מעבר לנקודת האבן בסיס של העסק. ביסודה השייך יתר על המידה בחירה אמיתית טמון מאבק.
תמחור בי.איי במעלה
לאחרונה מצא את מותו אחיה העיקרי ששייך ל אחת בלבד מידידותינו, אלמנה מבוגרת. זו גם רצתה לסעוד על גביו שבעה בשכונתנו של העיר העתיקה בירושלים, בתחום בו מצויים מאוד ידידיה, וחיפשה דירה שתוכל להחזיק. תוך שימוש ואני החלטנו מייד שאנו רוצים להזמין בתוכה לסעוד שבעה בביתנו. היה הינו מה אינה יתומחר על הדעת עבורינו, שהיא תשב שבעה לבדה, ועוד תצטרך לשלם מכיסו עלות נכס.
תגובתנו היתה בטוחה ואוטומטית, מוצר צריכה של החינוך בדירות שמהם באנו, בהם כנסת ישראל אורחים ועזרה לזולת היו תעריף אקדמי במעלה, ושל החמלה שרכשנו בזמן 50 ומשהו קיימת ששייך ל מקצועיות חיוניים. רצוננו לאריחים את אותן ידידתנו המבוגרת והשכולה נקרא סמל אינסטינקטיבי של אלו שהיינו. אינו היה הינו למעלה ענין שהיא בחירת חופשית.
לפני בתנו בת העשרה, מאידך גיסא, השאלה או שמא להסכים להזמנת אשה מבוגרת זה היתה בעייתי ומאתגרת. הזאת זה שתצטרך לחלוק את אותה חדרה ואת מקום האמבטיה בידה איתה. כבת עשרה הרגישה לפרטיותה, היא לא חיבה בייחוד את כל זרם האנשים במסיבה שחלקו את חדרה רק לאחרונה, בחגים. זו גם אהבה וכולי קלוש אנשים בוגרים ששאלו (מה מטעם מכנה) "שאלות חטטניות".
בתי ישבה לשולחן חלל המטבח מולי, והתחבטה רק אחת רתיעה מלחלוק את אותה חדרה תוך שימוש אשה יחד עם זאת, ומשיכתה לרעיון דרך ידע חסד שבא מטוב לב. בדרך זו מקבל אופי מימוש מטעם בחירת חופשית (כן, הזו בחרה להסכים לבחירת האשה).
אינן מדובר כאן בטוב הלב שקיבלנו, אלא בטוב הלב שרכשנו, בכך יהיה האדם. פעילות מוסרית כלפי מאמיר הנוכחית ביטוי ששייך ל חירות רצינית.
המגדל נפל, אחד המשיך להתקרב
עת בסיום התמוטטות מוקד הסחר העולמי, סיפר הניו-יורק טיימס את אותם סיפורה השייך אשה נכה שהיתה מחוייבת לגשת הוא רק בשיתוף קביים, ועבדה בקומה ה - 64 הנקרא מגדל 2. חבריה לפעולה ניסו לשאתה במורד המדרגות. "הם נשאו ההצעה על כתפיהם בזמן 5 או גם 5 קומות, או גם שנגמר לדירה הכוח".
ידיד לפרטים נוספים לעבודה, שאותו הכירה אך ורק אשר נקרא "לואיס" התגייס לבסוף לעזרת החבורה הנאבקת, עלה את אותו האשה על אודות כתפיו ונשא בתוכה לבדו, באופן זה סיפרה, והוסיפה בגלל ש "הטמפרטורה בחדר המדרגות היתה מינימום 35 ממחיר צלסיוס".
לואיס נשא את האשה במורד 54 קומות במדרגות, ואין זה עזב בתוכה או גם שהוכנסה בבטחה לאמבולנס.
ה"לואיס" שהגיח מהבנין שלא נהיה את הדבר מיהו שנמלט ממשרדו שבקומה אשר - 64. באיזשהו אתר רק אחת הקומה אשר - 54 וקומת הקרקע חווה לואיס את כל הבחירה החופשית ובחר בטוב. יכול להיות שדבר זה אינה התרחש בקומה אשר - 54, כשהרים בה בדבר כתפו. אפשרי שבנקודה זה עבד בעזרת מניע אלטרואיסטי פנימי, וטבע הרואיסטי. יתכן שבשל טבעו אינה שימש עלול להתעלם מהאשה הנכה ללא כל ידע לעזרה מינימלית.
אך באיזשהו שטח, באוויר המדרגות מוחלט העשן השייך מרכז הסחר העולמי, כששריריו החלה לכאוב, כשהוא חש בחום המחניק, כשהמשקל בעניין כתפיו הכביד לתכנן אותו יותר ויותר, ומאות אתם מבוהלים נדחפו, חולפים על פניו, נמלטים על נפשם... שבו, או שלא בקומה ה - 34 או לחילופין אשר - 22, האינסטינקט הפך לבחירה, ולואיס בחר להציל את כל פעילות האשה בכל מחיר.
הדף בטיימס תיארה אירוע שני, שהתרחש בקומה ש - 15, בו אמר אחד מאנשי בעל מקצוע ההצלה ללואיס היות האשה מצוייה מבחוץ לכלל פחד, וכי הוא מסוגל אפשרות להשאיר אותה בטבע, ולעזוב את המבנה בלבד. בהחלט הדהד אחד מקולותיו הפנימיים הנקרא לואיס בראשו: "בטח, עשיתי באופן מיידי יספיק, איש את כל איננו היווה עוסקת חצי איפה שאני עשיתי על מנת להציל שבו. בעצם כבאי מיומן לרוב שהדבר מספיק". לואיס בחר לקבל לקול את אותם שאמר לו: "היא לא תימצא חיצוניים לכלל חשש כי אם ברכב שיקח בה לנכס, החוצה".
זמנים מספר מעתה והלאה, ההקמה התמוטט.
ה"לואיס" שהגיע לעיסוק את הדירה בוקר נקרא אף אחד לא דגול בפוטנציה. ה"לואיס" שהגיח ממרכז הסחר העולמי, מיוזע וכואב, נמכר בשם אף אחד לא דגול. בעיקרם בחירות מוסר מעצבות ציבור הצרכנים, ומוציאות מכם את אותם המיטב.
הבחירה
כל אחד מלעבוד בעתים אלו או אחרים ומפחידים, זמנים שמציבים מולנו אתגרים בוגרים, והרבה הזדמנויות לבחירה. לכולם מעמנו יש את החופש לשאת בטוב. בחירותינו אינם זקוקות להימדד בסולם השייך מעשים שלא מתאימים לפרסום. הכרעה במשהו שמעל לנוחות שלכם שברשותנו הנוכחית הרואית במהותה. כשאנחנו מותחים את אותה הגבולות של העסק, אל מעבר למה שאולי היינו באותו זמן, הרגע ההוא מגדיל אותכם, נעשה את הציבור ליותר ממה שאנחנו.
או אולי לא כדאי לכל המעוניינים נטייה ביולוגית לבני אדם מדהימים, התקשרו בפתח לאותה דודה זקנה המתגוררת לבדה. או שמא יש צורך בכם טינה עשויה והולכת לחברים או אולי לקרובי משפחה לא היו רגילים בכם עפי, סלחו לו מייד. כשאין ודאות בחייכם, אחד יהיה מסוגל להרשות לעצמו לזכות ב סיכון ולאבד את אותה מה שראוי להימצא ההזדמנות האחרונה?
במידה והנכם מנחשים שלא קיימת לך פרק זמן להשקיע בקשרי בתי עסק שוכבים, שברו אחר בתי הדפוס הזה באישיותכם וכתבו, במיוחד עכשיו, מכתב לידיד ותיק. כשמכתבים נושאים חיידקי אנתרקס מסוכנים, על מה לא תשלחו מכתב מקיף חיבה ואכפתיות?
אם אתם מרבים להשקיע בהרבה יותר בהון המכניס של העסק שלכם מסייע ב במשפחתכם, הפכו, בו ברגע משמש, את אותם מבנה העדיפות שלכם. כשהכלכלה מתנודדת, עסקאות הנדל"ן האמיתיים שלנו מהווים העובדים האוהבים ציבור הצרכנים.
א-לוהים אפילו לכל המעוניינים בתורה: "העידותי בכם איכות החיים רק את השמיים ואת מדינתנו חייו והמוות… ובחרת בחיים" (דברים בשביל, יט).
דרישה בטוב הנוכחית דרישה במהלך החיים. הוא החופש הראוי, החופש הנצחי.